מה הופך סרט קולנוע
לסרט טוב?

עוד בנערותי כשצפיתי בסרטים, הסבירו לי שסרט טוב צריך להעביר מסר, ובאמת בתור נער צעיר בכל סרט שצפיתי, ניסיתי למצוא את המסר החשוב שרצה יוצר הסרט להעביר לצופים. אני זוכר את הדיון אחרי שצפינו בסרט אסונות שניקרא "המגדל הלוהט" בו פורצת דליקה ביום הפתיחה של בניין רהבתני ורב קומות ולכבאים שמנסים לכבות את האש, אין שום סיכוי להגיע לגובה של מאה קומות. דיברנו על כך שהמסר של הסרט הוא שלא כדאי לאדם להיות מגלומן ולבנות פרויקטים שאין לו את היכולת לשלוט בהם. יש הרבה סרטים בהם השליטה של מה שהאדם יצר, יצאה משליטה ברמה של "הגולם קם על יוצרו" ובאמת זהו אחד המסרים שבתור ילד מצאתי בהרבה סרטים: החל מהסרטים הקלאסיים כמו "פרנקנשטיין" המשך בסרטי הרובוטריקים למיניהם, סרטי האימה בסגנון "הזבוב" ועד ל"פארק היורה" של שפילברג. כשהתחלתי ללמוד קולנוע, שאל אותי המרצה ניסים דיין את השאלה, מה הופך סרט לסרט טוב. מה זאת אומרת, השבתי, לסרט צריך להיות מסר, זה ברור לא? אני זוכר את החיוך של המרצה וגם את המבוכה שלי שבאה מיד אחריו.

אחרי שלוש שנים של לימודי קולנוע אני חושב שהבנתי את "המסר". חברים אל תחפשו את המסר. מה שהופך סרט לסרט טוב, מורכב מהרבה מאוד גורמים שצריכים לחבור יחד, וזה לא חוכמה להגיד שסרט טוב הוא סרט עם תסריט טוב, במאי טוב ושחקנים טובים.

סרט טוב צריך קודם כל לספר סיפור טוב, להעביר לצופים חוויה משמעותית. הצופה צריך לעבור תהליך רגשי מסוים, להיחשף לקשת רחבה של רגשות, להזדהות עם דמויות מסוימות, לשנוא דמויות אחרות, לגרום לצופה לשאול את עצמו שאלות וכן אולי יש בדרך גם כמה מסרים קטנים או גדולים שהיוצר רוצה להעביר, אבל האם יש מסר אחד גדול שהוא מהות כל הסרט? לדעתי ברוב המקרים לא.

אני לא אומר שאין שום אג'נדה ליוצר, אבל מסר חד וברור מדי עלול לעשות רושם של "סרט מטעם" וסרטים מטעם מזכירים לנו קולנוע מתקופות אחרות. למרות שגם בסרטים הסובייטים לדוגמה, שרובם היו סרטי תעמולה למשטר או לפחות עברו צנזורה קשוחה של המשטר, גם בהם היו איכויות ואפילו פריצות דרך, לדוגמה "סרגי אייזנשטיין" יוצר הסרטים הסובייטי שיש המכנים אותו אבי העריכה הקולנועית, החל את דרכו המקצועית כבר בשנות ה-20 של המאה הקודמת.