Selecting the desired camera movement
תנועות מצלמה
ככלי ביטוי בצילום
תנועות מצלמה ככלי ביטוי
תנועת המצלמה היא עוד כלי ביטוי חשוב המאפשר ליוצר הסרט ליצור אווירה מסוימת או להעביר תחושות לצופים. לדוגמה, אם בסרט מתח ישנו רוצח אכזר שכבר ראינו את קורבנותיו אבל עדיין לא נחשפנו לראות את פניו, נוכל להגביר את המתח אם נראה את פניו לראשונה רק אחרי תנועת מצלמה איטית שמתחילה בכפות רגליו ועולה לאיטה לאורך גופו עד לחשיפת פניו המפחידים.
בואו נציג את תנועות המצלמה הקיימות, נפרט אותן בשמן שהוא כמובן בשפה האנגלית (כמו רוב המושגים משפת הקולנוע).
תנועות המצלמה הבסיסיות נעשות כאשר המצלמה מחוברת לחצובה סטטית (חצובה שאינה זזה ממקומה).
PAN
תנועת פן (שבאה מהמילה פנורמה – תמונת נוף אופקית ארוכה) היא תנועת מצלמה אופקית, שיש לה שתי אופציות: תנועה ימינה (Pan – right) או תנועה שמאלה (Pan – left).
TILT
טילט היא תנועת מצלמה אנכית שמאפשרת כמובן תנועה מלמטה למעלה או מלמעלה למטה, ומתבצעת על ידי הטיה של ראש החצובה של המצלמה.
אלה הן כאמור שתי תנועות המצלמה הפשוטות ביותר ומן הסתם גם אלה שמשתמשים בהן הכי הרבה, מכיוון שלהבדיל מתנועות המצלמה האחרות (שעוד לא דיברנו עליהן) אין כאן צורך בציוד מיוחד.
PEDESTAL
פדסטל היא תנועת מצלמה אנכית המתבצעת במקביל לאובייקט (בדומה לירידה או עליה במעלית). להבדיל מתנועת הפן בה התנועה מוגבלת לפי ציר החצובה, בתנועת פדסטל נדרש ציוד המאפשר תנועה אנכית חלקה.
ישנה עוד פעולה שיש עליה ויכוח אם היא תנועת מצלמה או לא, מכיוון שלצופה בסרט היא נראית כמו תנועה של התקרבות או התרחקות. אני מדבר כמובן על ה-"זום".
ZOOM
זום היא בעצם הגדלה או הקטנה של האובייקט בתוך הפריים על ידי שינוי הדרגתי של אורך המוקד של עדשת המצלמה מבלי להזיז את המצלמה ממקומה. אנשי קולנוע רבים נמנעים מלהשתמש בזום, ואם ברצונם להתקרב לאובייקט בסרט הם משתמשים בתנועת המצלמה דולי.
DOLLY
דולי היא תנועת מצלמה בה יוצרים התקרבות או התרחקות ביחס לאובייקט. תנועת התקרבות נקראת "דולי-אין" ותנועת התרחקות נקראת "דולי-אאוט".
חשוב לציין שלמילה דולי יש פירוש נוסף. דולי הוא גם מכשיר (סוג של עגלה) שמאפשר תנועה חלקה של המצלמה, אם על ידי נסיעה על מסילה ואם על ידי גלגלים על רצפה חלקה.
לצילומי אולפן ופחות לצילומי חוץ)
מכשיר הדולי יכול כמובן גם לנוע לצדדים, אבל אז תנועת המצלמה נקראת טרק.
TRUCK
תנועת הטרק היא בעצם תנועת נסיעה כך שאם נרצה לצלם דמות שנוסעת על אופנים למשל, נסיע את המצלמה במקביל לדמות וכך נקבל את הפריים הרצוי. גם אם נצלם את האובייקט שלנו תוך כדי נסיעה במכונית או נשתמש בכל טכניקה אחרת עדיין תנועת המצלמה תיקרא טרק בנסיעה מקבילה ודולי בנסיעה חזיתית.
תנועת הדולי והטרק בתעשיית הקולנוע נעשו באופן מסורתי במשך שנים על ידי הסעת המצלמה עם הצלם על גבי מסילה, שנבנית מראש, דבר המסרבל מאוד את ההפקה.
כדי למנוע את הסרבול (ואת בניית המסילה), בהפקות רבות משתמשים כיום במייצבים שונים. בעבר השתמשו בעיקר בסטדיקאם (Steadicam), שהוא מייצב גדול וכבד שהמפעיל מחובר אליו בעזרת סרבל מיוחד.
אבל כיום, מאחר וגודלן של המצלמות נהיה קטן יותר (עברנו מצילום קולנוע בפילים למצלמות דיגיטליות), ישנם מייצבים אלקטרוניים קטנים ופשוטים יותר הנקראים גימבלים. יש מגוון רחב של גימבלים, החל מגימבל פשוט יחסית עם ידית אחיזה אחת ושני מפרקים ועד לגימבלים משוכללים ויקרים עם מספר מפרקים.
על מנת לקבל תנועת דולי (וטרק) טובה וחלקה, בצילום של אובייקטים קטנים, כמו מוצרים לפרסום לדוגמה, נהוג להשתמש בסליידר, שהוא בעצם דולי זעיר למצלמה בלבד ובמרחקים קצרים במיוחד. הסליידר יכול להיות ידני, כלומר מונע על ידי דחיפה של הצלם או באופן חשמלי בלחיצה על שלט.
כמובן שתנועת המצלמה המושקעת ביותר נעשית על ידי הקריין (Crane). הקריין הוא מנוף מיוחד לצילום קולנוע, שמאפשר תנועה כמעט בלתי מוגבלת. הוא יכול לזוז לכל כיוון ולעלות לגבהים מאוד גדולים, אך ברור כי אינו זמין לכולם והוא בעיקר נחלתם של סרטים עתירי תקציב.
כמובן שיש רמות שונות של מצלמות קריין, החל ממצלמות הרחף (הפשוטות יחסית), עם זרועות באורכים שונים, ועד למנופי הענק של הוליווד שהזכרתי קודם לכן.
לעומת זאת, הופעתן של מצלמות הרחפן נותנת כיום מענה טוב וזול יחסית. בשנים האחרונות הגיעו מצלמות אלה לאיכויות של מצלמות קולנוע, ונהיו זמינות יותר ויותר.
לסיכום, תנועות המצלמה יכולות להוסיף הרבה לדרמה של הסרט.
תחשבו על זה גם בסרטונים הפשוטים שאתם מפיקים.
בהצלחה
מה דעתכם? שתפו אותנו בתגובות!
