Sound editing for films/videos
עריכת סאונד לסרטים או סרטונים
עריכת סאונד לסרטים / סרטוני וידאו
(מאמר זה מיועד בעיקר לעורכי וידאו)
אם נפלה בחלקנו הפקת סרט עם תקציב גדול, בוודאי שנעדיף להעביר את עריכת הסאונד לאולפן סאונד מקצועי או לאיש מקצוע שזה יעודו בחיים.
איש הסאונד ישתמש בתוכנה לעריכת סאונד מקצועית כמו תוכנת "פרוטולס" ProTools ("קיובייס", לוג'יק ועוד…) ויוריד מעלינו את ההתמודדות עם עריכת הסאונד,
אבל במאמר זה אתייחס לעריכת סאונד אותה אנחנו, עורכי הוידאו "נאלצים" לעשות בעצמנו.
מאחר ואני ידוע כעורך וידאו שמקפיד מאוד על סאונד, יצא לי לא מעט פעמים שמפיקים העבירו אלי סרטים שעורכי וידאו אחרים ערכו בכישרון רב את הוידאו, אך הזניחו כנראה את נושא הסאונד, כך שנתבקשתי לעסוק בתיקוני הסאונד שלהם, שהיה עם לא מעט טעויות שנובעות מחוסר הקפדה או מחוסר ידע.
תחילה אציג את רשימת הנושאים בהם אתמקד במאמר זה:
1. בחירת תצורת פס הקול: (מונו, סטריאו, 5.1)
2. איזון עוצמת השמע (Volume Level)
3. אי-קיו וסינון רעשים (Noise Reduction + EQ)
4. חיתוך נקי של קטעי הסאונד (Clean cut)
5. פורמטים של קבצי סאונד
6. יצוא קבצים (EXPORT) מתוכנת העריכה
1- בחירת תצורת פס הקול של הסרט:
בזמן יצירת הסיקוונס על גבי הטיים ליין, בתחילת העריכה, נוכל לבחור אחד משלוש תצורות של סאונד :
א. מונו (השמעת קול חד ערוצי)
ב. סטריאו (השמעת קול דו ערוצי, המחולק לימין ושמאל)
ג. 5.1 (השמעת קול ב-5 ערוצים כיווניים וערוץ נוסף לסאב-וופר, מיועד לסראונד)
ברוב מוחלט של הסרטים מומלץ ליצור את הסיקוונס בתצורת סטריאו.
הפקת סרטים במונו או ב-5.1 הם במקרים נדירים ביותר שלא אכנס אליהם עכשיו.
גם יצוא הסרט בסוף העריכה צריך להיות בסטריאו. יחד עם זאת, בזמן העריכה ניתן לעבוד עם מקורות סאונד שונים הכוללים מונו, 5.1 ותצורות נוספות המגיעות לפעמים ממצלמות וידאו שונות. אם צילמנו לדוגמה סרטון שבו רואים שני מרואיינים שהוקלטו כל אחד בערוץ נפרד (אחד מימין והשני משמאל) בהקלטה סטריאופונית, מומלץ לשכפל בעריכה את הטרק הסטריופוני לשניים ולוודא שכל אחד מהמרואיינים מגיע לשני הרמקולים באופן שווה (באלאנס) ולא להשאיר כל מרואיין כך שישמע רק בצד שלו.
2- איזון עוצמת השמע (Volume Level)
עוצמת השמע בסרט אמורה לנוע בטווח של בין -12 ל-6 די בי (Decibel) עם גלישות קטנות בפיקים של חלקי שניה ברגעי שיא (צעקה, הקשת תוף, יריית אקדח וכו…) בכל מקרה אין לחצות את ה-0 די בי, כי זה עלול ליצור דיסטורשן במערכות שמע רגישות (צליל צורם הנגרם מהגברת יתר).
גם אם צילמנו אדם שמדבר ברמת סאונד טובה, נגביר אותו אם הוא ירד מתחת ל-12 די בי וננמיך אותו אם הוא יעלה מעל 6 די בי, עבודה שדורשת לא מעט סבלנות בעריכה. כנ"ל לגבי הוספת מוזיקת רקע לסרט שבו אדם מדבר, צריך לשים לב שאם המוזיקה עולה במקומות מסוימים, צריך להתאים לה את העוצמה הנכונה, כדי שלא תעלה על הדיבור.
3- אי-קיו וסינון רעשים (Noise Reduction + EQ)
לפעמים נקבל חומרי סאונד שצריך לתקן. לדוגמה: אם הקלטנו מישהו עם נק-מייק שהיה "קבור" עמוק מתחת החולצה, סביר להניח שהסאונד יצא ללא הצלילים הגבוהים, לכן שווה להשקיע קצת באי-קיו ולהוסיף לו צלילים גבוהים או לחתוך לו קצת את הצלילים הנמוכים. במידה ויש רעשי רקע או "היס" גבוה, רצוי לסנן אותם על ידי אפשרויות ה"נוייז רידקשן" בתוכנת העריכה, או על ידי כלי בינה מלאכותית המיועדים לכך.
4- חיתוך נקי של קטעי הסאונד (Clean cut)
בחיתוכים בין קטעי הסאונד השונים עלול להישמע רחש לא נקי, לדוגמה אם אנחנו משמיעים אדם שמדבר ללא מוסיקת רקע. במקרים אלו רצוי להוסיף מעבר "קרוס פייד" (Crossfade) בין הקאטים, כדי שהקאט ישמע חלק.
5- פורמטים של קבצי סאונד
כשנרצה להוסיף לסרט שלנו מוזיקה או אפקטים קוליים, נגלה שקיימים לא מעט פורמטים (סוגי קבצים), את חלקם (בדרך כלל הגרועים שבהם) תוכנת העריכה תסרב לקבל ונאלץ לעשות להם המרה לפורמט נוח יותר.
רשימת סוגי קבצי סאונד
MP3 הוא הנגיש והפופולרי מכולם.
WAV הוא פורמט לא דחוס והאיכותי מכולם ולכן כל אולפני ההקלטות משתמשים בו.
AIF או AIFF הוא פורמט הסאונד של אפל קוויק טיים (QuickTime), גם הוא איכותי מאוד.
WMI הוא הפורמט הרשמי של מיקרוסופט.
AAC /m4a דומה ל-MP3 מציע איכות גבוהה יותר בנפח קטן יחסית.
OGG פורמט קוד פתוח (Open Source) משמש להקלטות קוליות בווצאפ.
MIDI/MID משמש ממשק דיגיטלי לכלי נגינה.
יש עוד סוגי קבצי סאונד המשמשים אפליקציות שונות, משחקי מחשב וסטרימינג לדוגמה: Weba, Adt, , Atrac ,Adts שאני פחות ממליץ להשתמש בהם.
גם לקבצי סאונד (כמו לקבצי וידאו) יש קודקים, לדוגמה: FLAC ,ALAC, ACC, AC3 ועוד.
6- יצוא קבצים (EXPORT) מתוכנת העריכה
אם נרצה לייצא בתוכנת העריכה שלנו קובץ סאונד נקי (ללא וידאו), אני ממליץ להשתמש ב-WAV לקבלת איכות גבוהה או MP3 לחסכון בנפח, לאומת זאת אם נייצא סרט וידאו סטנדרטי, ברירת המחדל של תוכנת העריכה תיצור קובץ וידאו בפורמט MP4 (קודק H264) הכולל בתוכו את הפורמט הקולי AAC בסמפל רייט 48 קילו הרץ, סטריאו.
בשנות השישים, השבעים ואולי גם אחר כך, התלהבו מהיכולת של הסטריו להפריד בין הימין לשמאל והקליטו לפעמים את הזמר בצד אחד ואת הליווי המוזיקלי בצד השני. כיום לדעתי אין סיבה לעשות הפרדה שכזו בעיקר בסרטים שאנחנו עורכים. לא מומלץ לסמוך מי שיקרין את הסרט שאולי לא יחבר נכון את הרמקולים וחצי מפס הקול שלנו לא ישמע כמו שצריך.
לכן, אני חוזר ומדגיש, צרו את הסרטים שלכם בסטריו מאוזן ושווה בשני הצדדים.
נשאלת השאלה, אם כך מדוע לא ליצא את הסרטים במונו והתשובה פשוטה, יצוא במונו הוא פחות איכותי עם ביט-רייט Bit rate (יחס דחיסת הנתונים) נמוך יותר, לכן הסטנדרט הוא יצוא בסטריו.
בהצלחה.
מה דעתכם? שתפו אותנו בתגובות!