The History of Cinema, first chapter - The Pioneers
תולדות הקולנוע
פרק ראשון - "החלוצים"
תולדות הקולנוע על קצה המזלג
פרק ראשון - "החלוצים"
אם אנחנו מבינים שסרט מורכב מרצף של תמונות שחולפות מהר מול עינינו, נוכל להתייחס להמצאת מצלמת הסטילס הראשונה (ה-"קמרה אובסקורה") על ידי ניספור נייפס כאבן דרך חשובה בהתפתחות שהובילה בסופו של דבר למושג "קולנוע". ההיסטוריה של המצאת הצילום מלווה בוויכוחים רבים בין החוקרים, ובכל זאת מקובל לראות בתמונה שצילם ניספור נייפס, "נוף מחלון בלה-גרא" משנת 1826 (או 1827), כתצלום הראשון בהיסטוריה.
בשנת 1872 בדק צלם בשם אדוארד מויברידג' האם קיים רגע בזמן דהירה של סוס, שבו כל רגליו נמצאות באוויר. מויברידג' נשכר על ידי איש עסקים בשם לילנד סטנפורד שהזמינו למסלול מרוסי הסוסים שלו, שם הניח מויברידג' מספר רב של מצלמות שהופעלו בעזרת חוט דק שנמתח על ידי רגלי הסוסים. כשהריץ מויברידג' את תמונות הרצף שצילם במהירות זו אחר זו, התקבלה תמונה נעה (סרטון).
עוד לפני גילוי התמונות הנעות של מויברידג' היו ניסיונות רבים של יצירת תמונות מצויירות שיוצרות תנועה, דוגמה טובה לכך היא מכשיר ה"פנקיסטיקופ" שבנה המדען הבלגי ז'וזף פלטו עוד בשנות השלושים של המאה ה-19 ומאוחר יותר מכשיר ה"זואוטרופ" שבנה הממציא הבריטי ויליאם ג'יי הורנר.
המאה ה-19 הייתה תקופה של המצאות רבות ובמדינות שונות בעולם ניסו לפתח מכונות הסרטה והקרנה של סרטים. קיים ויכוח איפה זה נעשה קודם, כי בשנות ה 80 של המאה ה-19 החל לפתח הנער הממציא האמריקאי תומאס אלווה אדיסון את מכשיר ה"קינטוסקופ" שלו.
במקביל, באותן שנים פיתחו האחים לואי ואוגוסט לומייר הצרפתיים את מכשיר ההסרטה שלהם שניקרא "סינמטוגרף". גם חומרי הגלם המשמשים לצילום הלכו והשתכללו ומי שהביא לפריצת דרך בתחום היה ג'ורג' איסטמן (מקים חברת קודק) שפיתח את סרט הצילום שעשוי מצלולוייד (תאית מעץ הקמפור) ברוחב 35 מ"מ שהחזיק מעמד שנים רבות עד לסופו בעידן הוידאו הדיגיטלי.
הקרנת הסרטים בתחילת הדרך הייתה ללא קול ולכן היא נקראת "ראינוע".
ב-22.3.1895 הקרינו האחים לומייר בבית קפה בפריז את הסרט "סעודת התינוקת" מול קהל, וזו נחשבת להקרנת הראינוע הפומבית הראשונה בעולם. ב-28.12.1895 הקרינו שוב האחים לומייר את הקרנת הקולנוע המסחרית הראשונה שלהם, כזו שאנשים קנו כרטיסים בשביל לצפות בכמה סרטונים קצרים, ביניהם: "הגעת הרכבת לתחנה" שהבהיל חלק מהצופים שחשבו שהרכבת תצא מהמסך לכיוונם, וגם הסרט "המשקה המושקה" שנחשב לקומדיה הראשונה בקולנוע. האחים לומייר שהתפרסמו מאוד, נכנסו להיסטוריה כחלוצי הקרנות הסרטים, אך כיום ידוע שבגרמניה כחודשיים לפני ההקרנה החגיגית של האחים לומייר, הקרינו האחים מאקס ואמיל סקלאדנובסקי (הגרמנים) 8 סרטונים באורך כולל של 15 דקות בהקרנה פומבית בתשלום, באולם "וינטרגארטן" בעיר ברלין, על ידי מכשיר ההקרנה שהמציאו ונקרא "ביוסקופ". יש סברה שגם באוסטריה של אותה תקופה נערכו הקרנות של סרטים לפני האחים לומייר ויש גם היסטוריונים רוסיים שטוענים לזכות הראשונים בתחום, אבל ברוב ספרי ההיסטוריה נשמר תואר זה לאחים לומייר.
עוד לפני כן, בשנת 1893, הפיקה חברתו של תומס אדיסון בניו ג'רסי את מה שנחשב לסרט האולפן הראשון "מריה השחורה", אבל מי שפיתח ושכלל מאוד את אולפן הצילום היה ז'ורז' מלייז הקוסם הצרפתי שנחשב לאבי הקולנוע הפנטסטי ויש אומרים שהוא המציא ז'אנרים כמו סרטי האימה, סרטי הפנטזיה והמדע הבדיוני. ב-1897 הוא הקים את האולפן שלו במונטריאול שבקנדה והפיק לאורך השנים מעל 500 סרטים שהיו מאופיינים באפקטים וטריקים של מצלמה. סרטו המפורסם ביותר היה "מסע אל הירח" משנת 1902 שנחשב לסרט המדע בדיוני הראשון.
במקומות שונים בעולם החלה תעשיית הסרטים להתפתח גם בצילום הדוקומנטרי וגם בעלילתי. בסוף בשנות ה 90 של המאה ה-19 הצטרף אדווין פורטר לחברת ההפקות של אדיסון. הוא התחיל כעובד בתפקידים טכניים פשוטים ובהמשך הפך להיות הבמאי המשפיע ביותר בתקופתו באמריקה, אבל פורטר ירשם בהיסטוריה כאחד מאבות העריכה הקולנועית הדרמטית, זה שהגה את העריכה המקבילה וטכניקות נוספות. סרטו המפורסם ביותר של פורטר היה "שוד הרכבת הגדול" (1903) שהיה למעשה המערבון הראשון שקבע את הכללים לפיהם הופקו אלפי המערבונים שבאו לאחר מכן. סרטו המפורסם ביותר של פורטר הוא "הולדתה של אומה" (1915).
מי ששכלל עוד יותר את טכניקות הצילום והעריכה היה דיוויד וורק גריפית, שנחשב לאבי "התחביר הקולנועי". הוא הגה את הקלאוז-אפ (צילום התקריב) ואת ה"פלאש-בק" (הצצה לעבר) ועוד הרבה אלמנטים בשפה הקולנועית המוכרים לנו עד היום. גריפית נחשב לאחד היוצרים שהובילו את הקולנוע להשפעה חברתית ולהכרה שקולנוע היא אומנות בפני עצמה. בשנת 1919 החלה להגיע לסיומה תקופת הראינוע עם הופעת הקול. המעבר מראינוע לקולנוע לא עברה חלק לכל היוצרים. היוצר צ'ארלי צ'פלין לדוגמה שהיה אולי איש הקולנוע המצליח ביותר בכל הזמנים (או לפחות במאה שלו) בין היתר בזכות דמות הנווד שהמציא לעצמו, הגיע לשיא הצלחתו גם בגלל כישרונותיו בפנטומימה. דמות הנווד אותה גילם צ'פלין הפכה לאייקון קולנועי ידוע ומוכר בכל העולם, אפילו לאילו שלא ראו את סרטיו.
מקובל להתייחס לסרט "זמר הג'אז" שיצא לאקרנים בשנת 1927 ע"י האחים וורנר, כסרט הראשון בו קיים סנכרון בין הקול לתמונה, אך הטכנולוגיה עדיין לא אפשרה סאונד מסוכרן לאורך כל הסרט. בשנת 1930 הוקרן בגרמניה הסרט "המלאך הכחול" שנחשב לסרט המסונכרן הראשון מתחילתו ועד סופו וניתן לומר שכאן בעצם נולד הקולנוע והחלה דעיכתו של הראינוע.
במקביל להתפתחות הראינוע והקולנוע במערב אירופה ובארצות הברית, קיימת גם עשייה קולנועית חשובה במה שנקרא הקולנוע הסובייטי ברוסיה.
המשך יבוא…
מה דעתכם? שתפו אותנו בתגובות!
